שקט זה רפש?

הגמילה הצליחה. אני כבר שבועיים נטול פורומים/קומונות ושאר עסקי האון-ליין. אחזור לזה בהמשך.

במקום זה חזרתי לנפח פעילות טוב - מה שאומר 3-4 רכיבות בשבוע. קצת מישור החוף, קצת לטייל, וקצת סינגלים של שבת.

זה התחיל במסע מכפר סבא לחורשים, המון סינגלים מדורדרים בחורשים וחזרה הבייתה. סולו.

אח"כ חורשן עם רן בשבת. סיבוב מתון. לרן יש את היכולת למצוא את העליות הכי פחות תלולות באיזור. כשאני מוביל בחורשן, אני אוכל קירות. אצל רן מטפסים בעדינות. לפני הרכיבה, פוגשים את הח`ברה מהסינגל ספיד. נחמד. הפלג המסויים הזה מכיל את היותר נחמדים בעיני. רוכבים לעניין. הם נעלמים מהר מאוד.

אז טיפסנו לכיכר המרכזית, עשינו סיבוב בסינגלי הפיסגה, ירדנו לאורך הגדר, טיפסנו במקביל לגדר, ירדנו בשחור, וקינחנו בג`ונגל. אחלה דרך לפתוח את השבת. הקטע החדש בכביש 6 - פשוט פצצה.

זה המשיך ברכיבה ב-70% לחות של בוקר בתל אביב לאורך הפארק והטיילת. גם עם ריג`יד, גם לא מחובר, גם עייף מן הרכיבה הקודמת. בקיצור, לא משהו להנות ממנו.

מה שכן מאפיין את הרכיבות האחרונות, זה חוסר בהפסקות. לא ממש עומדים לנוח. חם מדי. באים, נותנים שעתיים עבודה, הולכים "הבית".

ולסיום אמצע שבוע יפה - רכיבה בהרי ירושלים. כל ה"קבועים" עסוקים בדברים אחרים (דן מצפה כל יום לבכור, ערן עם צלע שבורה, אלחנן לא במיטבו, לאורי אין חשק, ועוד.) אז אני "נותר" לשמחתי רק עם יובל (שהפך לשותף קבוע) ועם עידית (שמסתמנת ככזאת).

קבענו בסטף התחתון. פעם עליה מן הגיהנום. התחלנו ברכיבה נינוחה לאורך השורק - ככה 2-3 ק"מ להתחמם. מזג האויר היה פשוט נפלא - 21 מעלות מושלמות לתקופה הזאת. חוצים את הכביש ומתחילה עליה כבדה לרכס שורק. אני נשאר בפלטה שניה. ממשיך בנסיון. כבר שבוע שני כמעט נטול פלטה קטנה לחלוטין. קשה, מדורדר אבל עובד.

מסיימים את החלק הקשה ומתחילה עליה ארוכה ארוכה בסגנון כיסלון (אולי מעט יותר משופעת). יחס ההילוכים בסדר, ואפילו נרשמת הנאה מן הנוף הירוק תמיד, ומגלגל שיחה עם יובל. עידית, כבישונית מדופלמת, נעלמת לנו מעבר לסיבוב

.

הקפה של השלוחה, עצירה למנוחה בחרבת סעדים. דגימה של התאנים שעדיין לא בשלות, והתחלת הפאן. סינגל המעיינות - אבל בכיוון הנכון - למטה. סוחבים איתו על העליה לאורה, קצת כביש בתוך אבן ספיר, ועוד סינגל מדורדר מאוד מיוחנן במדבר. קצת מישור וחזרה לרכב.

מסלול מושלם לקיץ - עליה אחת ארוכה, סינגל וירידה. אפשר היה גם לקנח ברחצה בעין אשקף ואז זה היה מושלם

.

9:00 ברכב. טס לעבודה.

תחושת קבס

פתאום הבינה בראשונה מה פשר הביטוי "תחושת קבס". היא עברה מחדר לחדר, ממיטה למיטה ומריח אחד לאחר - ולא מצאה מנוחה. כאילו הוא והבית עשו נגדה יד אחת, שותלים בכל חדר ריח של עובש, ריח של לכלוך, של בגידה – שירי נעמי

למה מאסתי ב"תפוז"? ככה. פשוט נמאס לי. כמות המשתתפים בקומונות/פורומים הללו יחסית קטנה. לאן שלא תזוז - אותם האנשים. הכל נגוע בכבדות בפרסומות. חלק ניכר מהכותבים מעורבים עד צוואר בעסקים - רפרזנטורים של כל מיני מותגים, כתבי מגזינים, מפעילי טיולים. הרוב לא אמיתי - וצריך להכיר את הנפשות הפועלות בשביל להבין עד כמה זה הפך לממוסחר. הוצאתי על זה הרבה יותר מדי אנרגיה ממה שהייתי צריך. זהו. עבר לי.

40שנה לוודסטוק

למי שיספיק - יום חמישי ברמת השרון. שווה בהחלט.

מאוצר הבלוגיה

· רפי כהן – אומנם בלוג מסחרי, אבל יש פנינים מדי פעם

· דינר ראש – בלוג ביקורת המסעדות של טמיר כהן – חבר יקר, וכותב מוכשר.

· בצק אלים – בלוג מתכונים יפהפה עם מתכונים מצויינים וצילומים יפהפיים.

· ODDEE – בלוג למוזרויות. פוסט אחד לדומא מביא צילומים של 12 בובות החתן והכלה הכי הזויות שיש..

· רק ליונים יש כוח לחרבן עליך – יומנה של פרנצ`סקה, ישראלית בלונדון. אחראית לכמה פרצי צחוק רמים ובלתי נשלטים מצידי.

· צפניה שובר מסך – בלוג ביקורת טלוויזיה טוב כמעט כמו של טמיר.

עד כאן להפעם.