ואז בא לנו

וְאָז בָּא לָנוּ עֶרֶב שָׁקֵט וְהָיִינוּ שְׁקֵטִים
וְאָז חָלְפָה הַסְּעָרָה וְהָיִינוּ לֹא סוֹעֲרִים
וְאָז יָדַעְנוּ שֶׁלֹּא מְשַׁנֶּה
אִם צוֹדְקִים וְאִם לֹא צוֹדְקִים

-- "ואז בא לנו", נתן זך

בחזרה לבלוג. את עיקר" המאמץ" (אם אפשר לקרוא לזה מאמץ) בכתיבה השקעתי בחודשים האחרונים במגזין "אופניים" ובקומונה. הקומונה היא כמו עיתון (עם חיסרון מבוהק אחד - אי אפשר לעטוף בה דגים למחרת) ובמגזין "אופניים" יש את כל היתרונות של לכתוב במגזין למעט יתרון אחד - הם לא ממש רוצים לשלם בעד זה. אז אם אני כותב בחינם - הקהל פה יותר מגוון והצנזורה דלה יותר.

בכותרת ובבלוק הציטוט הראשון, נתן זך. אולי גדול המשוררים הישראלים בחצי המאה הקודמת ותחילת המאה הזאת. נורית גלרון, זמרת הבית שלו, כבר עשתה ממנו מטעמים, ועכשיו מגיע שפי ישי בדיסק שנעשה לזכר אחיו שנהרג באסון התאומים. מה אפשר להגיד על ישי? זמר הוא לא. הוא יותר מגיש את השירים בסגנון ליאונרד כהן. אבל יש דברים שאהבה מכסה בהם על הכל. להט מפצה על איכות. זה נכון גם פה. וזה יוצא מקסים.

וְאָז חָלַצְתְּ אֶת נְעָלַיִךְ וְהָיִינוּ בֵּיתִיִּים
וַאֲנִי פָּתַחְתִּי אֶת הַחַלּוֹן וְהָיִינוּ רוּחָנִיִּים
וְסִימָנִים רִאשׁוֹנִים שֶׁל אָבִיב הִרְטִיטוּ אֶת הַוִּילוֹן
וּלְפָחוֹת אֲנִי הִצְטַעַרְתִּי עַל יַד הַחַלּוֹן

קשה לי לקרוא שירה. בעיני זאת תמצית הזיקוק. יושב איש. מלא באסיטואציות ומתחיל לצמצם. הוא כותב ומצמצם. ומצמצם. ולבסוף אני צריך לנסות ולפענח את כתב החידה. כשזה מצליח - זה מפעים. לפעמים זה סתם נשמע טוב. לפעמים זה סתם נשמע סתום. חסר משמעות.

זה יכול להגיע בשירים בנאליים כמו נאמר "גיטרה וכינור"..כולם שרים בכיף:

"מסתלסלת סחור וסחור
כמו גיטרה וכינור
הוא על זמן והיא על אור"

למה בדיוק הכוונה ב"הוא על זמן והיא על אור"?

קצת קישורים לנשמה:

• אלי הירש קורא שירה - למי שלא מן התחום, יחסית קל להבנה
• תכלת ברשת - של מכון "שלם" - מעט ימני. אבל מסקרן, אינטיליגנטי, ושווה בהחלט קריאה ביקורטית.
• אודיסיאה בחלל - מגזין מבריק לרעיונות, דילמות ומחשבות. בהחלט שווה מנוי ומבט. קריאה ברשת מנדטורית.
  

הגיגים קצרים להפעם. אשתדל לפנות קצת יותר זמן. מקווה שיחזור להיות מעניין, עם טיולים, אופניים ומוסיקה.