טיול ישראלי

יאללה. שנה אזרחית חדשה, זמן טוב להתחדשות.

החלפתי אופניים. אחרי 6 שנים על 2 דגמים של סנטה קרוז האמריקאית, עברתי לקיוב הגרמנית. אחרי 3 שנים על אופני קרוס קאנטרי, החלטתי לנסות משהו שונה.

גם הכושר שלי השתפר משמעותית השנה, גם צורת הרכיבה שלי השתנתה. יותר סינגלים, יותר טכני, יותר מהר וארוך. החלטתי ללכת על מהלך יותר ארוך, אבל עדיין במשקל קל. עשיתי סיבוב ומבחן על המון דגמים והרשימה הצטמצמה ללה-פייר ולקיוב. האמריקאים ירדו מפאת מחיר גבוה וחוסר אטרקטיביות. 

כשהצטמצמתי לקיוב, היה ברור שאני אקנה אצל אורלי ב״בייקלאב״ בחשמונאים. את רכיבת המבחן עשיתי על האופניים האישיים של אור טל המכונאי. בקיצור, אורלי עשתה עבודה טובה, גם בשיפורים וגם במחיר והעסקה נסגרה.

מאז, בכל רכיבה אני מופתע מחדש. אם זה בחרובית, שזה ממש מגרש בייתי שלהם, דרך הרי דימונה שנהניתי כמו שלא נהניתי מזמן. למרות חוסר הבטחון הראשוני, אני כבר מחובר אליהם לחלוטין. נראה שזה רומן יפה שהולך להתמשך לא מעט זמן.

על הדרך גם החלפתי מכשיר GPS - עברתי מספורטיבה לאוונטורה הגדול יותר. בשבילי המכשיר הזה הוא מה שמאפשר לי להוציא טיול חדש כל שבוע. מצד שני זאת הוצאה גדולה, אפילו מדי, בשבילי. בקיצור בשביל לא להתחזר, מכרתי את אופני הסינגל ספיד וקניתי את המכשיר בכסף שקיבלתי. לפעמים זה קצת מתסכל, אני עובד על מסלול חדש ומעניין כל שבוע, מוביל את הקבוצה. זה שם עלי עומס גם מבחינת זמן השקעה, וגם כסף. מצד שני אני לא יכול לצפות מחברים לשלם. איך הולך השיר של ״להקת אפליקציה״ ב״ארץ נהדרת״? חברים וכסף, זה לא הולך ביחד. 

בינתיים בגיזרה הספרותית, אני מתמקד עדיין בשירה. אני קורא במקביל את ״ארבעים״ של מאיר ויזלטיר, ואת הכרך הראשון של כל שירי דוד אבידן. את הביוגרפיה המדהימה של יונה וולך בכתיבתו של יגאל סרנה, סיימתי רק השבוע. אני חושב שאהבת שירה היא דבר נרכש. לא היה לי קל בהתחלה. הגעתי לזה דרך השירים המולחנים. אתה שומע שיר מדהים של ״האחים והאחיות״ למשל, ומשפטים כמו:

ובלילות, ובלילות חדרינו נאטם, 

נאטם כקבר פירמידה. 

מעלינו הר דממות זרות כחול מורם, 

דורות רבים על פתח משכבינו.

בלחן מופלא של גידי קורן, זה כבר נשמע נפלא. לאט לאט המילים מושכות, ואני מסתקרן להבין את המשמעות. בקריאה ראשונה השיר הוא כמו צופן שמצריך חשיבה ופיענוח. לקח לי המון זמן לפענח ולהבין שהשיר מדבר על זוגיות. 

זה המשיך עם שירי נתן זך, שהכרתי דרך שפי ישי הנפלא, ונורית גלרון והמשיך ביונה וולך שוב דרך שפי ישי. אני משתדל לקרוא שיר או שתיים ולהקדיש לו מחשבה. לרוב זה מאתגר, לרוב זה נפלא, לא תמיד הכל ברור.

אם בנושא שירה, אז הנה אתר יפהפה המוקדש לאחד הגדולים, נתן אלתרמן. 

ושיר מקסים לסיום:

טיול ישראלי/יהודה עמיחי

אֲנִי זוֹכֵר שְׁאֵלָה בְּסֵפֶר לִמּוּד הַחֶשְׁבּוֹן,
עַל רַכֶּבֶת שֶׁיּוֹצֵאת מִמָּקוֹם אֶחָד וְרַכֶּבֶת אַחֶרֶת
שֶׁיּוֹצֵאת מִמָּקוֹם אַחֵר. מָתַי יִפָּגְשׁוּ?
וְאַף אֶחָד לֹא שָׁאַל מָה יִקְרֶה כַּאֲשֶׁר יִפָּגְשׁוּ,
אִם יַעַצְרוּ אוֹ יַעַבְרוּ אַחַת עַל פְּנֵי הַשְּׁנִיָּה וְאוּלַי יִתְנַגְּשׁוּ.
וְלֹא הָיְתָה שְׁאֵלָה עַל אִישׁ שֶׁיּוֹצֵא מִמָּקוֹם אֶחָד
וְאִשָּׁה שֶׁיּוֹצֵאת מִמָּקוֹם אַחֵר. מָתַי יִפָּגְשׁוּ
וְהַאִם בִּכְלָל יִפָּגְשׁוּ וּלְכַמָּה זְמַן יִפָּגְשׁוּ?
וּבִדְבַר סֵפֶר לִמּוּד הַחֶשְׁבּוֹן. עַכְשָׁו הִגַּעְתִּי
אֶל הָעַמּוּדִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁבָּהֶם רְשִׁימַת הַפִּתְרוֹנוֹת.
וְאָז הָיָה אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם.
עַכְשָׁו מֻתָּר. עַכְשָׁו אֲנִי בּוֹדֵק
בַּמֶּה צָדַקְתִּי וּבַמֶּה טָעִיתִי
וְיוֹדֵעַ מֶה עָשִׂיתִי נָכוֹן וּמָה לֹא עָשִׂיתִי. אָמֵן.

אני קצת חלוד בכתיבה. נקווה שאחזור לכושר.