יום שלישי, 31 באוגוסט 2010

סתם ככה

פארפרזה על שירו של נתן זך. השראה מרכיבת סולו מוחרשת במיוחד בחורשים.

בבוקר יצאתי לי סתם ככה
סתם כך לשוטט בין השבילים
סתם ככה טיילתי בבוקר
בלי לחפש לי צרות

סתם ככה נכנסתי לאיזה מקום
סתם ככה רכבתי לי לבד
זה יכול היה להיות יפה
אם גם לא יפה במיוחד

סתם ככה פתאום זה בא לי
וטיפסתי את השבלול מבלי להיעצר
זה לא עשה טוב או רע לי
והבוקר נשאר די יפה

סתם ככה שוב רכבתי
בשקט בלי להוציא מלה
וראיתי את כלם מתרוצצים שם
כאילו זאת היתה עמורה

סיימתי ויצאתי החוצה
והיה בוקר שיכול היה להיות יפה
אבל כבר לא בא לי לטייל אז
וסתם כך העיק בחזה.

עכשיו תוסיפו לזה את הלחן והשירה של שפי ישי ואהוד בנאי, ותבינו שאין דבר כזה "סתם ככה".



יום שני, 30 באוגוסט 2010

אומן שהוא גם אמן בפעולה

יום שני, 23 באוגוסט 2010

לַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר

שוב אני נלחם
מגנט מושך למטה
זה בנקודות הקטנות
במילות עידוד

הפעם אנ'לא לבד
איזה קרב, אלוהים אדירים, איזה קרב
בין הבור למים
לפחות יש פה קרב
לפחות יש מים
פעם היה רק בור

-- לילה כיום יאיר, אביתר בנאי.

בכל שבוע ביום שני וביום חמישי בערב אני מתייצב במכון הכושר של בית החולים "מאיר" ומתאמן בקבוצת G8.

זה התחיל בבדיקת דם לא טובה שהראתה סימני כבד שומני ותת-תפקוד של בלוטת המגן. זה המשיך בשקילה שבישרה לי שנכנסתי למועדון ה-X. להיות חבר במועדון ה-X לא קשה. צריך רק היקף בטן של למעלה ממטר. הבונוס מחברות במועדון היא סיכוי משופר. משופר מאוד אפילו, לקבל התקף לב. בשלב הראשון נכנסתי קצת להלם. לא האמנתי שזה קורה לי.

כל חיי הבוגרים אני נאבק במשקל יתר. אבל הפעם זה כבר מוגזם. קשה להסביר למי שלא סובל מכך עד כמה זה קשה. כאשר אתה נאבק במשקל, אוכל הוא לא issue. אוכל הוא הציר סביבו נעים החיים. וזה מכה בך בכל פעם מחדש. ברכיבות כאשר אני משתרך מאחור, בהליכות בחוץ כאשר אני מזיע יותר ממה שצריך, שלא לדבר במעמד המביש של רכישת בגדים. מביך.

בשלב השני, אחרי שהתאוששתי מההלם הבנתי שאני חייב מסגרת. חפירה קלה ברשת ומצאתי את התוכנית של בית החולים.

בפעם הראשונה, נפגשתי עם רופא לבדיקה פיזית כללית. ביצעתי בדיקה במאמץ למציאת דופק מקסימלי והספק. זה המשיך בפגישה עם פיזיולוג ודיאטנית. תיאמתי ימים ושעות והתחלתי להגיע.

האימונים עצמם אורכים כ-שעה וחצי. השעה וחצי מתחלקת לשלושה חלקים:

  • חימום אירובי אינטנסיבי - בכל פעם עם עזרים אחרים ותרגילי בטן.
  • אימון אירובי חופשי על מכשירים אירוביים - אליפסה, פס ריצה, וכד.
  • הרמת משקלות ולבסוף מתיחות.

הקבוצה עצמה מורכבת מעד כשמונה מתאמנים, כשעליהם שולטים ביד רמה שני מדריכים אקדמאיים בוגרי וינגיט עם ידע אדיר באימון גופני, פיסיולוגיה, ועוד ירקות.

מדי אימון מגיעה לביקור הדיאטנית שעוקבת אחרינו בעקשנות והתמדה ראויים לציון. בכל תקופה עוברים בדיקת מאמץ נוספת. על הדרך גם נשקלים מדי אימון ובודקים לחץ דם. בקיצור - לא קייטנה, עסק רציני.

בהתחלה הייתי די לבד. קבור באיי-פוד שלי. לא מכיר אף אחד. לאט לאט נחשפתילאנשים. המסגרת הקבועה, העובדה שאתה מתאמן עם אותם אנשים ואותם מדריכים פשוט גורמת להתמכרות. מפעם לפעם אתה הולך ומצפה לשיעור. אתה מתחיל ליצור קשרים חברתיים גם מחוץ למסגרת (מצטרפים לרכיבות למשל).

המדריך, שגילה את חיבתי למוסיקה ואת העבר האפל שלי כתקליטן, ביקש יפה ואני חזרתי לערוך סטים של מוסיקה. תענוג גדול לראות אנשים ורוקדים ונהנים לצלילי המוסיקה שערכת. את האיי-פוד אני משאיר כבר מזמן בבית.

והתוצאות? המשקל הולך ויורד. הכושר משתפר - והחברים ברכיבה מתחילים להעיר.אבל הכי חשוב - טוב לי בלב.

הקמפיין של קניון ארנה


איזה שלטי חוצות נמוכים ופורנוגרפיים...מאיפה הקריצו אותם?
הקמפיין מכיל את כל הסמלים הסקסיסטיים של סרטי הפורנו - שליטה, חיות ועוד.

ואז אני רואה את שם משרד הפרסום. והכל ברור. הזבל והדובדבן.
למי שלא מכיר הנה
הבחור שאחראי על הקמפיין, במשחק מדהים של רמי הויברגר, קבלו ויז'ואל:





אפילו גוגל מתייג אותם כ-malware...

יום אחרי שכתבתי את המאמר, התפרסמה ידיעה שציינה שמשרד הפרסום המפוקפק הציע תשלום לארגוני נשים על מנת שיתלוננו נגד הקמפיין שהוא פירסם. no wonder.

הנה הקיץ, הנה הוא בא


לאן רוכבים בחום הזה? איזו שנה נוראית. את הרכיבות אנחנו כבר מתחילים בשש בבוקר במקום בשש וחצי ועדיין חם.החלטנו להתלבש על הרי ירושלים. לפחות יחסית יותר נעים שם.

לרכוב סתם הרי לא מתאים לי. אני משתעמם בקלות ומחפש עניין. השנה הרכיבות הם בסימן חיפוש תאנים לאכילה. יש מספר מקומות חביבים בהרי ירושלים בהם גודלים עצי תאנה החבויים מספיק טוב על מנת שלא ישחטו אותם.

זה מתחיל בעין כיסלון. מקום שהיה מעיין חביב לחלוטין, בביקור האחרון שלנו נראה כאילו הברסלבים השתלטו גם עליו. מלא גללי צואה אנושית והמים נראים במצב נורא. גם תאנים לא מצאנו שם.

יש משהו מיוחד בתאנה. קודם כל זה עץ מתורבת, אלא עץ בר של ארץ ישראל. הדבר המרתק השני בה, היא דרך הפצת הזרעים. למה לכתוב אם אפשר לצוטט את הויקי?
הפצת הזרעים של התאנה נעשית באמצעות בעלי חיים אוכלי פירות ואילו ההאבקה נעשית על ידי צרעה ששמה בלסטופגה. התאנה פורחת בצורת פַּגָּה - משטח עליו פורחים בצפיפות עשרות פרחים קטנים. המשטח מקומר כלפי פנים, ויוצר כדור חלול כמעט סגור, שכל דפנו הפנימית פורחת בצפיפות. צורת פריחה זו אופיינית לכלל מיני הפיקוס. סוגים אחרים במשפחת התותיים עשויים להציג פגות גם כן (למשל ה-Dorstenia, שפרחיה דומים, אך המשטח עליהם הם פורחים אינו מקומר). התאנים מתחלקות לפגות זכריות ונקביות: הפגות הנקביות מכילות פרחים ארוכים בעלי שחלות, ואילו הפגות הזכריות מכילות פרחים קצרים בעלי אבקנים ופרחים נקביים קצרים.

הכניסה לפגת התאנה מצומצמת, ורק צרעות מסוימות נכנסות פנימה על מנת להאביק את התאנה. צרעות אלו נמשכות לתאנים על מנת להטיל בתוך השטח המוגן את ביציהן. במקומות בהם הצרעה אינה נמצאת (עקב הכחדה או תנאי מחייה), לא תתבצע הפריה של הפגות ובתאנים לא יתפתחו זרעים.

ניתן לאכול פגות לא מופרות של תאנים, וטעמן מתוק. קל להבחין בין פרח התאנה לבין פרי התאנה: תוך הפרי סגול בגוונו, מכיל זרעים ברורים וטעמו חמצמץ יותר.

אני זוכר דיון שעשינו תוך כדי טבילה בעין לבן לפני מספר שנים עם מדריך טיולים דתי בנושא התאנה. הבעיה ההלכתית עם התאנה דומה מאוד לבעיה עם הדבש. העם העובדה שהדבש שהה בתוך הדבורה הופכת אותו לבשרי? ללא כשר? אותו הסיפור עם צרעת התאנה.
שורה תחתונה, הבנו שצריך לבדוק את פרי התאנה טרם אכילתו ולוודא שאין בו ביצים, ושיש פלגים חרדים מסויימים שבאמת נמנעים מאכילת הפרי המדהים הזה.

האיזור השני החביב למציאת תאנים, הוא איזור עין כרם. שם כבר נחלנו הצלחה גדולה יותר - מצאנו שני עצים גדולים. עץ אחד במורד נחל כרם בואך מיד ושם, וכמה עצים באיזור מאגר בית זית. יקי וצביקה כל כך התרגשו, עד שחזרו לביקורים שוטפים במקום ושוקלים לרשום את העץ בטאבו על שמם.

העץ במורד נחל כרם הם תענוג גדול. אתה מגיע אחרי ירידה ארוכה ארוכה ומהירה, לפניך עוד סינגל מדהים לאורך עין כרם ואז הבייתה, בדיוק סיימת את כל הסינגלים של הר הרצל. זה ממש סוג של קינוח מתוק.


האיזור השלישי הוא בשפלה - רמת בית שמש ליתר דיוק. בית נטיף אם להיות יותר מדוייק. באיזור היפה שבין בית שמש-בית ג'אמל-נתיב הל"ה אפשר למצוא מגוון מדהים של עצים וסברסים. בקיץ חם מאוד - אז להקדים, בחורף אחד המקומות היפים בארץ. בפעם האחרונה לא רק שמצאנו תאנים, אלא גם "גילינו" סינגל מקסים וארוך מנתיב הל"ה - מעניין? יש לינקים למאגר המסלולים ותמצאו את המסלול שם.

ללא תחביבים, עם מספר מקצועות


אשתי תמיד אוהבת לציין שאין לי בעצם תחביבים אלא מספר מקצועות. יש בזה משהו, כאני אוהב משהו, אני יכול לקחת את זה לאקסטרים.

כך קרה לי עם מאגר המסלולים. זה התחיל באתר אופניים.נט כמאגר MediaWiki ועבר לאתר איחסון משלי (http://www.yaronp.com). בשנה הראשונה זה רץ מעל מנוע של Word Press, שזה מנוע שמתאים לבלוגים. אחרי שנה התחלי לדגדג לי להפוך את זה למשהו יותר רציני. התחלתי לחפור ולחקור ונשאבתי לתוך עולם ה-CMS (מערכות לניהול תוכן). שמות כמו ג'ומלה, דרופל, ModX, TYPO3 ועוד הפכו לשגורים בפי. הפכתי לקורא נלהב של ספרים על ארכיטקטורות אינפורמציה. אני כותב CSS, PHP כמו בשפת אם, ואם תעיר אותי בלילה אני אדקלם לך את ה-template tags של WordPress ואכתוב לך את התנ"ך ב-JQuery. בקיצור -אובססיה.

שורה תחתונה, זה נשאר בסוף על Word Press, אבל זה אבל שיכתוב מטורף לחלוטין. הוספתי מנוע למטה-דטה. הוספה של מסלול למערכת היא כמעט אוטומטית לחלוטין. ניתן לשנות את האתר בעבודה של דקות. אולי זה לא מערכת כמו YNET, אני אני מאוד נהנה מזה, ואולי זה הכי חשוב.

בכלל המאגר הזה מביא לי נחת. כמעט מדי שבוע מגיע תרומה של 25-50 שקלים למימון האחסון שלו. זה אולי מעט כסף, אבל זה מחמם את הלב. עושה לי כיף לדעת שמישהו קם בבוקר, נסע לא מעט זמן ורכב על פי מסלול שתכננתי מפני שכנראה הוא סומך עליו. ולא רק זה - בסופו של יום זה היה לו מספיק חשוב שהוא קם והשקיע ונכנס ל-PAYPAL ותרם.

אף לא הבנתי את הדרייב של תוכניתני Open Source. אני חושב שעכשיו אני מזדהה איתו יותר.

מאוצר הבלוגיה


שאלות ברומו של עולם


לעונה חיובי על כל השאלות, מובטחת הנאה גדולה.