קבעתי עם רן במשמר העמק לשישי. ביקשתי סיבוב עם הרבה עליות, משהו מעניין שניקח איתו את פרס "מסלול השבוע" בפורום טיולי אופניים.
רן הפעיל לחץ פיזי מתון להתחיל מאוחר, בשישי זה קשה. גם כך הנסיעה ארוכה, וצריך לסיים רכיבה משמעותית עד גג 10:15 – 10:30 בשביל להספיק לבית הספר לאסוף את הילדים. חוץ מזה בא לך גם לשתות כוס קפה על הדרך, לקשקש קצת עם האנשים שלא ראית כל השבוע. זה הופך את זה למין מירוץ מטורף נגד הזמן.
כל השבוע חפרתי לאורי שיגיע במיוחד מירושליים, וזה עבד.
התפרשתי על להתחיל בשבע ורבע. פינוק. אספתי את נתן בשש. כוס קפה בכביש 6 ואנחנו מגיעים. בדרך עדיין רטוב, ומעט גשום.
שבע וקצת ואנחנו בחניון ע"י מערת הפלמ"ח. רן מגיע, רפי, צחי על סינגל ספיד, דן ואיתו יובל ושילדת ההקלר שלי, אורי ורעי שפיר.
יוצאים לדרך. מתחילים בטיפוס קשה עד לצימרים. רבאק. אפילו לא התחממנו, אני בקושי מגלגל רגליים. עוברים את השער ופתאום צלצול טלפון. אני עוצר לענות. זה ארז והוא איחר. הח'ברה בורחים לי במעלה הגבעה, אני מתנשף רק מנחה אותו לרדוף אחרינו. אין לנו זמן להתעכב היום.
מגיעים קרועים לצימר. צחי נראה הלום מן העליה הקשה על הבוקר עם הסינגל ספיד וממלמל כל מיני משפטים על "בלי חימום", "קשה", "אולי אני אמשיך לבד".
מהצימר פונים ונכנסים לתוך סינגל בעליה. הסינגל מוכר לכולנו, אבל הפוך. למרות הבוץ, אנחנו מטפסים אותו די בקלות וממשיכים הלאה.
הרכיבה הייתה מצויינת. רכבנו פעמיים בסינגל המתקרא "פטרה", טיפסנו לנ.ט 400, ואפילו נכנסנו לסינגלים שהיו מעט מבוצבצים.
בקפה בתחנת הלדק לפני צומת מגידו, התחלתי לחשוב איך קוראים לסוג כזה של מסלול? אני יכול לרכוב באותו האיזור, אבל הרכיבה הייתה זורמת יותר, הסינגלים התחברו יפה במינון הנכון לשבילים, העליות היו בדיוק במידה. החלטתי לשאול מושג מעולם המוסיקה "רכיבה מלודית".
לא סתם מלודיה אלא מלודיה מונופוני
מה זה מלודיה מונופונית? יש כמה סוגי מלודיה...סקירונת קצרצרה.
קטע מוסיקלי מורכב מרצף צלילים שיוצר מלודיה שמלווה בהרמוניה בקצב ובצורה מסויימת. הגדרה רזה מאוד, אבל מספיק בסיסית.
המלודיה הבסיסית ביותר היא מונופונית – קו מנגינה אחד,ללא הרמוניה (ליווי) או קווים מלודים נוספים. אח"כ מגיעה הפוליפונית. במרקם פוליפוני ישנם מספר קוי מלודיה במקביל ללא ליווי. ולבסוף ההומופונית הבנויה מקו מלודי עם ליווי הפחות בערכו מן המלודיה. יש עוד סוג של מלודיה מתקדמת – הטרופוני – שילוב שבו מנוגנים/מושרים אותם צלילים (או באוקטבות) ע"י כלים/זמרים שונים.
דוגמאות למלודיות שכאלה – מרבית קטעי הטרנס למשל הם מלודיות פוליפוניות, רוק בעיקרו הוא הומופוניות.
אז מה הופך את המסלולים של רן למלודים? הוא פשוט לוקח את הסולמות המוכרים הנכונים (רמות מנשה, מיר"ב) ושוזר מהם מלודיות מקסימות בתיזמון ובקצב טוב ומתחבר אותן לרכיבות מהנות להפליא.
רן הפעיל לחץ פיזי מתון להתחיל מאוחר, בשישי זה קשה. גם כך הנסיעה ארוכה, וצריך לסיים רכיבה משמעותית עד גג 10:15 – 10:30 בשביל להספיק לבית הספר לאסוף את הילדים. חוץ מזה בא לך גם לשתות כוס קפה על הדרך, לקשקש קצת עם האנשים שלא ראית כל השבוע. זה הופך את זה למין מירוץ מטורף נגד הזמן.
כל השבוע חפרתי לאורי שיגיע במיוחד מירושליים, וזה עבד.
התפרשתי על להתחיל בשבע ורבע. פינוק. אספתי את נתן בשש. כוס קפה בכביש 6 ואנחנו מגיעים. בדרך עדיין רטוב, ומעט גשום.
שבע וקצת ואנחנו בחניון ע"י מערת הפלמ"ח. רן מגיע, רפי, צחי על סינגל ספיד, דן ואיתו יובל ושילדת ההקלר שלי, אורי ורעי שפיר.
יוצאים לדרך. מתחילים בטיפוס קשה עד לצימרים. רבאק. אפילו לא התחממנו, אני בקושי מגלגל רגליים. עוברים את השער ופתאום צלצול טלפון. אני עוצר לענות. זה ארז והוא איחר. הח'ברה בורחים לי במעלה הגבעה, אני מתנשף רק מנחה אותו לרדוף אחרינו. אין לנו זמן להתעכב היום.
מגיעים קרועים לצימר. צחי נראה הלום מן העליה הקשה על הבוקר עם הסינגל ספיד וממלמל כל מיני משפטים על "בלי חימום", "קשה", "אולי אני אמשיך לבד".
מהצימר פונים ונכנסים לתוך סינגל בעליה. הסינגל מוכר לכולנו, אבל הפוך. למרות הבוץ, אנחנו מטפסים אותו די בקלות וממשיכים הלאה.
הרכיבה הייתה מצויינת. רכבנו פעמיים בסינגל המתקרא "פטרה", טיפסנו לנ.ט 400, ואפילו נכנסנו לסינגלים שהיו מעט מבוצבצים.
בקפה בתחנת הלדק לפני צומת מגידו, התחלתי לחשוב איך קוראים לסוג כזה של מסלול? אני יכול לרכוב באותו האיזור, אבל הרכיבה הייתה זורמת יותר, הסינגלים התחברו יפה במינון הנכון לשבילים, העליות היו בדיוק במידה. החלטתי לשאול מושג מעולם המוסיקה "רכיבה מלודית".
לא סתם מלודיה אלא מלודיה מונופוני
מה זה מלודיה מונופונית? יש כמה סוגי מלודיה...סקירונת קצרצרה.
קטע מוסיקלי מורכב מרצף צלילים שיוצר מלודיה שמלווה בהרמוניה בקצב ובצורה מסויימת. הגדרה רזה מאוד, אבל מספיק בסיסית.
המלודיה הבסיסית ביותר היא מונופונית – קו מנגינה אחד,ללא הרמוניה (ליווי) או קווים מלודים נוספים. אח"כ מגיעה הפוליפונית. במרקם פוליפוני ישנם מספר קוי מלודיה במקביל ללא ליווי. ולבסוף ההומופונית הבנויה מקו מלודי עם ליווי הפחות בערכו מן המלודיה. יש עוד סוג של מלודיה מתקדמת – הטרופוני – שילוב שבו מנוגנים/מושרים אותם צלילים (או באוקטבות) ע"י כלים/זמרים שונים.
דוגמאות למלודיות שכאלה – מרבית קטעי הטרנס למשל הם מלודיות פוליפוניות, רוק בעיקרו הוא הומופוניות.
אז מה הופך את המסלולים של רן למלודים? הוא פשוט לוקח את הסולמות המוכרים הנכונים (רמות מנשה, מיר"ב) ושוזר מהם מלודיות מקסימות בתיזמון ובקצב טוב ומתחבר אותן לרכיבות מהנות להפליא.
ריי-מן - ההצגה
Dr. Bruner: Raymond, wouldn't you feel more relaxed in your favorite K-Mart clothes?
Charlie: Tell him, Ray.
Raymond: K-Mart sucks.
Dr. Bruner: Oh, I see.
הצגה מצויינת. יופי של משחק של ליאור אשכנזי. גם ששון גבאי משחק מצויין את ריי. כחובב טום קרוז (טוב, לא את כל הרפרטואר – רק את ריימן, ג'רי מקוויאר, מינוריטי ריפורט, ועוד איזה 10 סרטים), קצת התבאסתי מן ההשוואת (וגם מר גבאי הוא לא בדיוק דסטין הופמן) אבל עדיין ביחס לרפרטואר הישראלי הצגה משובחת.
שווה לקרוא בויקיפדיה על קים (ריי-מן המקורי) ופרן פיק האחים. סיפור מרתק על אדם מיוחד מאוד.
קצת ציטוטים על גאונות מהויקי:
מבחינת אישיות גאונים נתפסים, באופן סטיגמטי, כאנשים מוזרים.
מבחינה עובדתית, גאונות כרוכה לא פעם בהתמסרות מוחלטת לתחום יחידי, ובכך יש מן האקסצנטריות.
נוטים להעריך כי מבין 32 הגאונים הגדולים בכל הזמנים 90% היו בעלי הפרעות אישיות או מחלות נפש ממש, כך שייתכן וישנו מתאם גנטי עם מחלות נפש, הפרעות אישיות או הפרעות תקשורת.
מחקרים מן הזמן החדש קושרים בין יכולת גבוהה בתחומים ריאליים לבין נטייה מוגברת להולדת ילד אוטיסט.
מאידך, ישנם הסוברים כי גאונות כרוכה במניעים אישיים חזקים מאוד לפיצוי על מחסור כלשהו ולכן קיים מתאם בין מחלות נפש, בריאות לקויה ועוד לבין יכולת חריגה בתחומי רוח שונים.
Dr. Bruner: Raymond, wouldn't you feel more relaxed in your favorite K-Mart clothes?
Charlie: Tell him, Ray.
Raymond: K-Mart sucks.
Dr. Bruner: Oh, I see.
הצגה מצויינת. יופי של משחק של ליאור אשכנזי. גם ששון גבאי משחק מצויין את ריי. כחובב טום קרוז (טוב, לא את כל הרפרטואר – רק את ריימן, ג'רי מקוויאר, מינוריטי ריפורט, ועוד איזה 10 סרטים), קצת התבאסתי מן ההשוואת (וגם מר גבאי הוא לא בדיוק דסטין הופמן) אבל עדיין ביחס לרפרטואר הישראלי הצגה משובחת.
שווה לקרוא בויקיפדיה על קים (ריי-מן המקורי) ופרן פיק האחים. סיפור מרתק על אדם מיוחד מאוד.
קצת ציטוטים על גאונות מהויקי:
מבחינת אישיות גאונים נתפסים, באופן סטיגמטי, כאנשים מוזרים.
מבחינה עובדתית, גאונות כרוכה לא פעם בהתמסרות מוחלטת לתחום יחידי, ובכך יש מן האקסצנטריות.
נוטים להעריך כי מבין 32 הגאונים הגדולים בכל הזמנים 90% היו בעלי הפרעות אישיות או מחלות נפש ממש, כך שייתכן וישנו מתאם גנטי עם מחלות נפש, הפרעות אישיות או הפרעות תקשורת.
מחקרים מן הזמן החדש קושרים בין יכולת גבוהה בתחומים ריאליים לבין נטייה מוגברת להולדת ילד אוטיסט.
מאידך, ישנם הסוברים כי גאונות כרוכה במניעים אישיים חזקים מאוד לפיצוי על מחסור כלשהו ולכן קיים מתאם בין מחלות נפש, בריאות לקויה ועוד לבין יכולת חריגה בתחומי רוח שונים.
רמת הנדיב
שבת בבוקר. בא לטייל עם הילדים. רמת הנדיב פתרון מצויין. בכניסה ב-5 שקלים, קנינו חוברת הפעלות לילדים בשם "חוברת עלים". בגן מפוזרים עשרה עמודי אבן ועליהם תבניות מתכת בצורת עלי העץ שנמצא על ידם. הילד מקבל יחד עם החוברת גם חתיכת גרפיט, ומעתיק את תבנית העלה מן העמוד על ידי הנחה של הדף עליו ומעבר עם הגרפיט. המשחק משלב ידיעת טבע (לומדים מהו "אלון התבור" למשל) עם קצת ניווט בשבילי הגן ועוזר למצות את הביקור.
בקיצור מומלץ. אח"כ אפשר לקפוץ לפוראדיס השכנה לידידנו אבו עלי ולרדת על חומוס משובח.
דרבוק הקפה
כשתקראי את המכתב כבר אהיה בפנים
מחבל חדר לסוג'וד דפק בי פיצוצים
זה קרה בגלל שנרדמתי בשמירה
אין כבוד לצנחנים ולחטיבה
לא יודע מה גרם לי לפספס אותו
מחסנית שלמה רוקנתי לא פגעתי בו
עכשיו אני יושב בכלא בין עבריינים
ושואל את עצמי למה צנחנים
לחברים שלי סיפרתי את מה שקרה
אחד מהם היה גולנצ'יק לי נתן סטירה
את החטיבה עזבתי לא רוצה בושות
רק רוצה להיות גולנצ'יק עם הרבה כבוד
-- המכתב, משירי ותיקים, גדוד 13 כבוד, גולני
אחרי מאה שנה במילואים למדתי מושג חדש (לפחות עבורי) "לדרבק קפה". דירבוק הקפה הוא טכס מסורתי שנערך בגדודי החי"ר בדרך כלל בערב שלפני היציאה הבייתה.
הטכס מורכב ממספר שלבים ואורך בדרך כלל בין שעה וחצי לשעתיים. הטכס בדרך כלל מתרחש בפלוגות הותיקות. לטקס מספר רב של כללים נוקשים ומחייבים.
כל הח'ברה יושבים עם דרבוקה ומתחילים לשיר את שירי הותיקות. דוגמא לשיר כזה מתקופתי הוא "אני הולך בכביש":
אני הולך בכביש
ומעשן חשיש
תפס אותי שוטר
אמר לי בוא מהר
אמרתי לא רוצה
נתתי לו בוקס בפה
מ מ מ מ מניאק!!!!!
מ מ מ מ ממ מניאקקקקק!!!
מכניסים קרח, נס קפה וסוכר לקנקן ומתחילים לבחוש. סדר הבוחשים הוא לפי הותיקות – מן הצעירים עד לזקן הפלוגה. לאחר סיום הערבוב, מקציפים את הקפה ע"י מזיגה שלו מגבוה לקנקן. איסור חמור מאוד הוא על התשתתפות קצינים. ב-13, אם עובר קצין באיזור – הקפה נשפך ומתחיל כל הטקס מחדש. הקפה נמזג לכוסות ומחולק ע"י הפז"ם בסדר יורד – מן הותיק ביותר עד הצעיר ביותר. יש פלוגות שנוהגות לפורר וופלה לתוך הקפה. השלב הבא הוא שלב ברכת זקן הפלוגה. הוא מתחיל ב"שהשנים יהפכו לחודשים!" (ואז כולם שואגים "אמן!") "שהחודשים יהפכו לשבועות" (כולם שואגים "אמן!") עד שהדקות יהפכו לשניות. ואז הותיקים צועקים – "עד מתי?" וכולם צועקים את שם המחזור הותיק ביותר.
ענק. פשוט ענק. לא פלא שהם איבדו את הכשירות. כל שבוע לטחון טקס כזה, ואתה יכול לעבוד בתור מכין קפה ב"ארומה"..
