השבוע קיבלתי החלטה גורלית שעשויה להשפיע על עתידי בשבועות, אם לא החודשים הבאים - לקרוא את ״בעקבות הזמן האבוד״ של פרוסט. זה עסק לא פשוט עם 3,200 עמוד מחד,אבל זה אחד מעשרת הספרים הטובים ביותר של המאה העשרים מאידך.
.jpg)
מבטיח לספר יותר עם הזמן. תחזיקו לי אצבעות.
טיבט
בינתיים אני בשלהי ״אל מקום שהרוח הולך״ של חיים באר. ספר שונה ומעניין. באר לא בשיאו, אבל גם זה מספיק.
עצוב
עצוב שכאשר צעירים הרוצים לחיות בסביבה תרבותית, קצת יותר מנסיעה של רבע שעה לסניף הארומה האיזורי, מוחים על יוקר הדיור, הם מואשמים בפינוק. חבל. עוד מדרגה בדרך הסיום הסאגה שלנו כאן. רצף של חוקים פשיסטיים, ועדות חקירה מקרטיניות, קפיטליזם חזירי וניכור תרבותי. העיקר שארץ ישראל שלמה.
מי שרוצה להבין לאן זה הולך, מספיק לקרוא ציוץ בטוויטר כגון:
מה הקשר בין המדינה הזו לביני, או לחזון שלה? מה בין נשיא אנס, חוקים פשיסטיים, דורסנות קפיטליסטית ורדיפת הליברליזם לבין משהו ממני או דעותי?
ישראל ביתנו תשאר בסוף אולי ביתם, אבל ללא ישראלים. כל מי שיש לו יכולת ושכל נעלם. כמות המכרים שעזבו את הארץ בשנים האחרונות, והם מן הטובים ביותר, מעוררת חלחלה. אבל מה שחשוב זה לחקור את עדאללה ואת "שוברים שתיקה".
על כל שאלה תשובה
המלצונת למי שסקרן - האתר Quora. רשת חברתית של שאלות ותשובות. מי שצריך הזמנה - אשמח לספק.
אופני ה"דיפנדר" שלי
את האופניים המוזרים הללו קניתי לכבוד הרכיבות עם הבן שלי. אני יודע שהם נראים קצת פטתיים, אבל את האושר שהם מביאים לו ולי, אף זוג אופני בוטיק מפונפנים לא הביאו לי מעולם.
- Posted using BlogPress from my iPad
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה