המון זמן שלא כתבתי. שקעתי בעבודה, ובדברים אחרים.
התחלתי לרכוב קצת כביש, ומתכנן לעשות את זה יותר. משתדל להחליף את רכיבות הכושר של יום שני ברכיבות קריטריום. אולי גם ימי רביעי.
מהשטח יש לי רק עוגמת נפש. מצד אחד הקומונה פורחת, מצד שני אין לי עם מי לרכוב. אני קובע ואנשים מבטלים ערב לפני. רביעי הזה אני מארגן את הרכיבה הפומבית האחרונה שלי. אני אחזור לרכב במעגלים אחרים שבהם אני לא צריך לטרוח על הכנת מסלול ולהתבאס כשאנשים מבטלים ערב לפני.
שישי האחרון רכבנו באיזור מגידו ומשמר העמק.
רביעי הזה, תכננתי לרכוב באיזור כפר גליקסון וגבעת עדה. 3 ימים עבדתי על המסלול, תכננתי, בדקתי עם מקומיים, שיפרתי, יצרתי מפה ל-GPS. בקיצור טירחה – חבל"ז. שמתי הודעה בקומונה, ואין תגובה. מליסה אמרה שתגיע, וגם צחי. דן גם הודיע שהוא מגיע.
ערב לפני, מליסה מופתעת שמחר פורים ומתבאסת שלא תוכל לראות את הילדים שלה מחופשים, ומבטלת. מאוחר בערב צחי מודיע שהוא חולה או הילד שלו חולה או משהו כזה, ומבטל. גלוסקין מתלונן על השעה המאוחרת. אני מחליט לבטל, ולרכוב במקום זה בתל חדיד בשבע בבוקר.
מבלי משים, זאת הייתה הזמנת הרכיבה האחרונה שלי בקומונה. לא מתכונן יותר "לפתוח" טיולים. זה כובל אותי ובסוף אף אחד לא בא. יש לי תכנון שבועי שלי – ואני אעמוד בו. מבלי לבנות על האחרים. אני מתכנן לרכוב עם גיא ה-רדר בשוהם, עם שמוליק בפארק קנדה, עם איתן בראש העין ועם עוד ח'ברה בחורשים ובמיר"ב. הגיע הזמן שאני אצטרף ולא רק אוביל. חשבתי שאפשר לעשות קבוצת טיולים נחמדה, אבל מתברר שלא ממש. לא נורא – אני אמשיך להנות.
בשבע בבוקר, בן-שמן די נטוש. אין אף רכב. מגיע עוד רכב אחד. ועוד אחד. קבוצה חולפת. לא משהו מעניין.
דן מגיע, ואנחנו מחליטים להתחיל בתל חדיד. חוצים את הסינגל הרץ במקביל לכביש, יורדים בירידה התלולה, ומתחת לגשר. טיפוס תלול וקצר ואנחנו בסינגל. החלטתי ללכת לבדוק את הסינגל החדש שמנחם פירסם בקומונת AM. פונים ימינה לסינגל הנקרא במפה "אספרסו" וממנו חותרים מזרחה. עוד סיבוב על השביל הלבן ומצאתי כניסה לסינגל. הסינגל הזה אמור להוביל אותנו לתחילת הסינגל האמור. הסינגל זורם מאוד, ודן מאוד מהסס. אני דוקא מרגיש מצויין, ושלא כמנהגי חוזר לקפוץ. כל אבל שנקרית בדרכי אני ממנף על מנת לקפץ לגובה מפחיד של 25 ס"מ. עדיין זה כיף.
מגיעים לכביש המוביל למתקן אדם. פונים ימינה וימינה לכיוון הסינגל. החלק הראשון בסדר גמור ומסומן בסדר. החלק השני, איך אומר בעדינות, די "גולמי". עוד כמה מאות רוכבים או אופנוע אחד צריכים לעבור כאן והוא יהיה בסדר.
מסיימים את הסינגל, אני רואה שלא טוב לדן, קצת ממתן את הקצב ועובר לשביל הרחב. אנחנו גולשים "האמבט" וממנו ל"נקודות אדומות" ול"בור עמוק". קצת הפוגה. מכרסמים סנדביץ'. מטפסים בסינגלים כמעט עד פסגת תל-חדיד ויורדים עד למרגלות "נעלם ב'". רוכבים אותו לשתי הכיוונים. וממשיכים ישר ל"מחצבה". מגיעים חזרה לחניה של הרכבים.
הגזלן כבר במקום. אנחנו מתיישבים לשתות כוס קפה שחור טוב ולקרוא קצת עיתון. מגיע בחור מגודל וחביב להפליא בשם מייקל. חמוש בצבי צב, קסדה סגורה, וסטינקי פרימו. אנחנו קצת נרתעים. הוא רוצה להצטרף אלינו על שלא לרכוב לבד. אחרי תיאום ציפיות יוצאים להמשך הדרך.
טסים במהירות למטה ב"טוב בשבט" בשביל הרחב שמאלה וממשיכים בטיסה ב"סהרון" שמתחבר לעוד סינגל שלוקח אותנו לשביל ישראל ומוריד אותנו לתוך הנחל. עליה קשה ואנחנו פונים שמאלה. כניסה לסינגל "הכפית" שמתחבר ל"מזלג". פה אני כבר עם בטחון עצמי גבוה וקופץ מכל סלע רענן. לקראת הסוף של המזלג קפיצה לא רעה שמסתיימת בסלופ עם סלע. אני שומע רעש דומה לסנייק בייט. כנראה נחתתי על הקצה של הסלע. עוצר ומגלגל במהירות את הגלגל. החור נסתם. טיובלס תודה לאל. אבל הספיק לרדת קצת אויר.
למטה גלוסקין מציע שאנפח ומייקל נפרד מאיתנו. נראה לי מיותר, אבל בכל זאת הוא מתעקש. מנפחים עם המשאבה החדשה והחזקה שלו והגלגל באמת חזק כמו בטון. הוא מנסה לשחרר את הונטיל מן המאבה ומושך קצת בכוח...ואנחנו נשארים עם הונטיל בחוץ. הלך הטיובלס, והלכה הרצועה. הוא לוקח אחריות ועוזר לי לפרק את הצמיג ולהרכיב פנימית. נפלה החלטה. מחר אני מכניס אותם למכונופן שיקח את החישוק וירחיב את החור כדי שאוכל לשים פנימית עם ונטיל גרמני.
מטפסים חזרה דרך הסינגלים באיזור מפגש הצירים. עוד קצת טו בשבט בעליה, ונוסעים לעבודה.
עוד רכיבה ביום של חול. שישי פורים. שבת רכיבת כביש. אחזור לשטח שבוע הבא.
התחלתי לרכוב קצת כביש, ומתכנן לעשות את זה יותר. משתדל להחליף את רכיבות הכושר של יום שני ברכיבות קריטריום. אולי גם ימי רביעי.
מהשטח יש לי רק עוגמת נפש. מצד אחד הקומונה פורחת, מצד שני אין לי עם מי לרכוב. אני קובע ואנשים מבטלים ערב לפני. רביעי הזה אני מארגן את הרכיבה הפומבית האחרונה שלי. אני אחזור לרכב במעגלים אחרים שבהם אני לא צריך לטרוח על הכנת מסלול ולהתבאס כשאנשים מבטלים ערב לפני.
שישי האחרון רכבנו באיזור מגידו ומשמר העמק.
רביעי הזה, תכננתי לרכוב באיזור כפר גליקסון וגבעת עדה. 3 ימים עבדתי על המסלול, תכננתי, בדקתי עם מקומיים, שיפרתי, יצרתי מפה ל-GPS. בקיצור טירחה – חבל"ז. שמתי הודעה בקומונה, ואין תגובה. מליסה אמרה שתגיע, וגם צחי. דן גם הודיע שהוא מגיע.
ערב לפני, מליסה מופתעת שמחר פורים ומתבאסת שלא תוכל לראות את הילדים שלה מחופשים, ומבטלת. מאוחר בערב צחי מודיע שהוא חולה או הילד שלו חולה או משהו כזה, ומבטל. גלוסקין מתלונן על השעה המאוחרת. אני מחליט לבטל, ולרכוב במקום זה בתל חדיד בשבע בבוקר.
מבלי משים, זאת הייתה הזמנת הרכיבה האחרונה שלי בקומונה. לא מתכונן יותר "לפתוח" טיולים. זה כובל אותי ובסוף אף אחד לא בא. יש לי תכנון שבועי שלי – ואני אעמוד בו. מבלי לבנות על האחרים. אני מתכנן לרכוב עם גיא ה-רדר בשוהם, עם שמוליק בפארק קנדה, עם איתן בראש העין ועם עוד ח'ברה בחורשים ובמיר"ב. הגיע הזמן שאני אצטרף ולא רק אוביל. חשבתי שאפשר לעשות קבוצת טיולים נחמדה, אבל מתברר שלא ממש. לא נורא – אני אמשיך להנות.
בשבע בבוקר, בן-שמן די נטוש. אין אף רכב. מגיע עוד רכב אחד. ועוד אחד. קבוצה חולפת. לא משהו מעניין.
דן מגיע, ואנחנו מחליטים להתחיל בתל חדיד. חוצים את הסינגל הרץ במקביל לכביש, יורדים בירידה התלולה, ומתחת לגשר. טיפוס תלול וקצר ואנחנו בסינגל. החלטתי ללכת לבדוק את הסינגל החדש שמנחם פירסם בקומונת AM. פונים ימינה לסינגל הנקרא במפה "אספרסו" וממנו חותרים מזרחה. עוד סיבוב על השביל הלבן ומצאתי כניסה לסינגל. הסינגל הזה אמור להוביל אותנו לתחילת הסינגל האמור. הסינגל זורם מאוד, ודן מאוד מהסס. אני דוקא מרגיש מצויין, ושלא כמנהגי חוזר לקפוץ. כל אבל שנקרית בדרכי אני ממנף על מנת לקפץ לגובה מפחיד של 25 ס"מ. עדיין זה כיף.
מגיעים לכביש המוביל למתקן אדם. פונים ימינה וימינה לכיוון הסינגל. החלק הראשון בסדר גמור ומסומן בסדר. החלק השני, איך אומר בעדינות, די "גולמי". עוד כמה מאות רוכבים או אופנוע אחד צריכים לעבור כאן והוא יהיה בסדר.
מסיימים את הסינגל, אני רואה שלא טוב לדן, קצת ממתן את הקצב ועובר לשביל הרחב. אנחנו גולשים "האמבט" וממנו ל"נקודות אדומות" ול"בור עמוק". קצת הפוגה. מכרסמים סנדביץ'. מטפסים בסינגלים כמעט עד פסגת תל-חדיד ויורדים עד למרגלות "נעלם ב'". רוכבים אותו לשתי הכיוונים. וממשיכים ישר ל"מחצבה". מגיעים חזרה לחניה של הרכבים.
הגזלן כבר במקום. אנחנו מתיישבים לשתות כוס קפה שחור טוב ולקרוא קצת עיתון. מגיע בחור מגודל וחביב להפליא בשם מייקל. חמוש בצבי צב, קסדה סגורה, וסטינקי פרימו. אנחנו קצת נרתעים. הוא רוצה להצטרף אלינו על שלא לרכוב לבד. אחרי תיאום ציפיות יוצאים להמשך הדרך.
טסים במהירות למטה ב"טוב בשבט" בשביל הרחב שמאלה וממשיכים בטיסה ב"סהרון" שמתחבר לעוד סינגל שלוקח אותנו לשביל ישראל ומוריד אותנו לתוך הנחל. עליה קשה ואנחנו פונים שמאלה. כניסה לסינגל "הכפית" שמתחבר ל"מזלג". פה אני כבר עם בטחון עצמי גבוה וקופץ מכל סלע רענן. לקראת הסוף של המזלג קפיצה לא רעה שמסתיימת בסלופ עם סלע. אני שומע רעש דומה לסנייק בייט. כנראה נחתתי על הקצה של הסלע. עוצר ומגלגל במהירות את הגלגל. החור נסתם. טיובלס תודה לאל. אבל הספיק לרדת קצת אויר.
למטה גלוסקין מציע שאנפח ומייקל נפרד מאיתנו. נראה לי מיותר, אבל בכל זאת הוא מתעקש. מנפחים עם המשאבה החדשה והחזקה שלו והגלגל באמת חזק כמו בטון. הוא מנסה לשחרר את הונטיל מן המאבה ומושך קצת בכוח...ואנחנו נשארים עם הונטיל בחוץ. הלך הטיובלס, והלכה הרצועה. הוא לוקח אחריות ועוזר לי לפרק את הצמיג ולהרכיב פנימית. נפלה החלטה. מחר אני מכניס אותם למכונופן שיקח את החישוק וירחיב את החור כדי שאוכל לשים פנימית עם ונטיל גרמני.
מטפסים חזרה דרך הסינגלים באיזור מפגש הצירים. עוד קצת טו בשבט בעליה, ונוסעים לעבודה.
עוד רכיבה ביום של חול. שישי פורים. שבת רכיבת כביש. אחזור לשטח שבוע הבא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה