יום שלישי, 10 ביוני 2008

שום דבר לא יפגע בי

היום נזכרתי בשיר המדהים של "כנסיית השכל". השיר הולחן כחלק מפרוייקט ההנצחה של גלי צה"ל - "תיכף נהפוך לשיר". השיר נכתב ע"י ארז שטרק שנהרג באסון המסוקים.

תקראו את המילים המצמררות:

שום דבר לא יפגע בי, שום דבר
לא אישה לא כדור מחבלים, שום דבר
כי ככה נשבעתי לאחי, אחותי, להורים
ובכיתי בלילות ודאגתי בימים
כי פחדתי שמשהו יפגע בהורים
וקולו של אבי מהדהד לי בראש כבר שנים

אם יקרה לך משהו
אין לי טעם לחיים
אין לי טעם למחר
אין לי טעם לחיים
אין לי טעם למחר

אם אתם עומדים כאן מעלי
כנראה שלא עמדתי בהבטחתי
מצטער, בחיי
מצטער, בחיי
מצטער, בחיי

אם יקרה לך משהו...

שום דבר לא יפגע בי שום דבר
לא אישה לא כדור מחבלים
שום דבר

מצמרר. הנה הקליפ.


בשבילי אסון המסוקים חקוק בצורה מאוד מיוחדת. תמיד כשאשמע את הנערה מאיפנומה של ג'ובין, זה יצוף לי. הייתי בחוות רונית, בחוץ מבול, גשם זלעפות. הלכנו לשמוע תקליטן לפני החתונה. פתאום במכה אחת התחילו הטלפונים הניידים לצלצל. ביפרים צפצפו. אנשים התחילו לקום ולעזוב. עדיין לא הייתה החופה. הזוג היה פשוט המום.

בדרך שמענו. דיברו על 2 יסעורים שהתנגשו. אשתי חששה שיהיו הרבה נפגעים. אני כבר הבנתי שלא יהיו ניצולים. יסעור זה חרא של מסוק. לא משנה איפה תשב, תמיד ינזל לך משהו על הראש. הוא עושה רעש אימים. אבל, סוס עבודה אמיתי. קשה להאמין לאיזה מקומות הוא מגיע ואיזו עבודה קשה הוא עושה.

זהו. ככה זה חזר, באמצע כלום בלי קשר לשום דבר.

הגמילה מצליחה

את הכסף ממכירת האופניים השניים אני משקיע במקלדת נגינה יקרה ומשוכללת. אני בדרך הנכונה. ירדתי לזוג אופניים אחד.


תגובה 1:

Ran אמר/ה...

אני גם זוכר את היום הזה מצוין.

ירדנו ממוצב ציפורן בדרך לביסל"ח בדרום.

עצרנו בקניון של חצור הפלילית, ופגשנו את הקולגות שלנו מ 869 עמדו לעלות על המסוקים בדרך פנימה.

בנסיעה לדרום שעתיים אחרי המפגש הזה, פתאום התחילו ברדיו לזרום ההודעות, כשהגענו לביסל"ח הבנו שהחברים שלנו, שפגשנו לפני שעתיים כבר לא בחיים...

זה היה אחד הימים הקשים שהיו לי.